"יום השואה העולמי" או "יום השואה העולמית"

מאת נח ניסני


מהעיתונות: "ישראל הגישה הצעה לאו"ם לקבוע יום שואה עולמי" (הארץ,
21.8.05, ע' א9)

כל הנתונים המספריים במאמר הזה, אינם כוללים את החיילים והאזרחים שנהרגו
תוך פעולות מלחמתיות, כגון הפצצת ערים על תושביהן, ונלקחו מה-:


"Encyclopedia of Genocide". Entry: Power Kills. Editor in Chief: Israel W. Charny: Editorial board: nearly 100 investigators. Forewords by Archbishop D. Tutu and S. Wiesenthal. Institute of Holocaust and Genocide, Jerusalem, 1999".


"זוהי הדרך שבה האמונה הנוצרית נהרסה ע"י המוסר שלה עצמה, וזו הדרך שהנצרות
כמוסר צריכה עכשיו להיהרס. אנו נמצאים בספו של מאורע זה. . . המחזה הגדול
הזה במאה מערכות, שמחכה לאירופה בשתי המאות הקרובות, הנוראי ביותר, המפוקפק
ביותר, ואולי, גם המלא תקווה מכל המחזות. . ."
(Friedrich Nietzsche, Genealogy of Morals, Third Essay)

ראה גם המאמר: "האנציקלופדיה לרצח-עם"

טבעי הוא שליהודים כואב אלף שערים יותר השואה של עמנו, מאשר השואה של עמים
אחרים. אך לא כל כך נאור הוא, שנבקש מעצרת האו"ם, שבחובתה להתייחס לכל עמי
עולם ולצרותיהם הלאומיות באופן שווה, שתתייחס ב"יום השואה העולמי", רק
לשואתנו אנו, תוך התעלמות, בין היתרת מה-16 מיליון הלא יהודים, שהושמדו על
ידי הנאצים במדינות שכבשו במלחמת העולם השניה.

מוזר הוא, ודורש הסבר, שגם נציגי מדינות אחרות, וביניהם גם אלה של מדינות
שאזרחיהן נפלו קורבנות של ההשמדה ההמונית שביצעו הגרמנים, כגון עמי מזרח
אירופה, מעדיפים לשתוק בעניין הזה, ולהתייחס רק לשואת היהודים. ולא פחות
מוזר, שיחד אתם משתתפים בהתעלמות זו, גם נציגי המדינות המערביות הנאורות
כגון ארה"ב ואנגליה. ברור הוא, שלכל אחד מהם צריכה להיות סיבה טובה לכך.

אין להוציא מכלל אפשרות שהסיבה היא הפחד, שהזכרתו של רצח-העם שביצעו
הגרמנים באזרחיהן הלא יהודים של המדינות הכבושות, יביא להזכרה בשרשרת, כמו
נפילתן של קוביות דומינו, של רצח-עם שבוצע ע"י משטרים אחרים. ניתן להניח
שהגרמנים רצחו במיוחד מרקסיסטים, שנגדם לחמו, וכמו שנעזרו באלמנטים
אנטישמיים מקומיים בהשמדת היהודים, כך גם כאן באו לעזרתם אנטי-מרקסיסטים
מקומיים. זה עשוי להביא בתגובה את הזכרתו של רצח-העם שביצעו המרקסיסטים
בכ-10 מיליונים של אזרחי מדינות מזרח אירופה וגרמניה המזרחית, שבחלוקת
השליטה על האזורים הכבושים בין בעלי הברית בועידת ילטה (Yalta 1945) נמסרו
לשליטתה של ברה"מ. ניתן גם כאן להניח, שהקורבנות היו עכשיו ברובם
אנטי-מרקסיסטים, ושחיסולם נעשה בעזרתם של בני עמם המרקסיסטים. ניתן גם
להניח שהשליטים "הדמוקרטים" של מדינות אלה היום, נמנו בין המרקסיסטים
והאנטי-מרקסיסטים דאז, ואינם שמחים להביא לדיון פומבי את עברם.

הרחבת הדיון לרצח-עם של כ-25 מיליון בני אדם המתואר בפסקה הקודמת, שבנוסף
ל-6 מיליון יהודים מביאים אותנו ל-31 מיליון קורבנות, עלול למשוך את הדיון
הציבורי לרציחות-עם נוספות. כגון זה של כ-55 מיליון אזרחי ברה"מ, שבוצע ע"י
כל ממשלותיהם המרקסיסטיות, לאורכם של 7 עשורים, החל מיום עלייתו של לנין
לשלטון. לא יחסר מי שיציין, שרצח-העם הזה החל מרגע עלייתם של המרקסיסטים
לשלטון: בתקופתו של לנין (24 - 1917) הושמדו כ-4 מיליונים, בתקופתו של
סטלין (53 - 1925) כ-43 מיליונים, ותחת השליטים האחרים (1953-87 ,1924-29)
כ-8 מיליונים. בזמן שהנאצים עלו לשלטון ב-1933, ורצח-העם שביצעו התחיל
ב-1941, 8 שנים אחרי עלייתם, ובאמצע מלחמת העולם הנוראית, שבה מצאו את מותם
מיליוני אזרחים וחיילים משני הצדדים. מה שמצייר את האידיאולוגיה הנאצית
כפחות רצחנית מטבעה מהמרקסיסטית. זה יהיה מאוד מביך לשליטים "הדמוקרטים"
היום, של כל המדינות של ברה"מ לשעבר, שרובם ככולם היו מרקסיסטים בעברם,
ובמידה מסויימת גם לבעלות בריתם המערביות במלחמת העולם השניה, באמונתן
שמלחמתן, שבה הקריבו מיליונים מצעיריהן, הייתה מלחמת הטובים נגד הרעים.

פתיחת תיבת פנדורה המתוארת בפסקות הקודמות, והעלולה להיגרם ע"י הפניה של
משרד החוץ הישראלי לעצרת האו"מ בעניין קביעת "יום השואה העולמי", לא מן
הנמנע שתמשיך הלאה. נציגי מדינות מסוימות יכלו לרצות להרחיב את יום הזיכרון
לכל הקורבנות של רצח-עם מכל הגזעים, האומות והדתות, שלפי האנציקלופדיה הנ"ל
הגיעו, ב-87 שנות הראשונות של המאה ה-20, לכ-170 מיליון באומדן
המינימליסטי. מהם הרוב הגדול, כ-110 מיליונים, נפלו קורבנות של המשטרים
המרקסיסטים: כ-50 מיליונים באירופה בשנות 1917-45, וה-60 מיליון הנוספים,
בעקבות התבססותם של המרקסיסטים בברה"מ, והתפשטותם של משטרים מרקסיסטים
בעולם כולו, אחרי ניצחונם של בעלי הברית במלחמת העולם השניה. דבר שהפצת
ידיעתו בציבור הרחב לא יכול אלא להביך את בעלי הברית המערבים, היות והוא
מצייר את ניצחונם כאחד האסונות הנוראיים ביותר שקרו לאנושות בתולדותיה, וכן
את המפלגות הסוציאל דמוקרטיות בעולם ובישראל, שרובן ככולן הנן בעלות עבר
מרקסיסטי.

היות ואי אפשר להסתיר את האמת, תהיה מביכה ככל שתהיה, ולכל מי שתהיה, לאורך
הזמן, רצוי הוא להתנהל ביתר צניעות וזהירות, ממה שהראה משרד החוץ בפנייתו
הנ"ל לעצרת האו"מ. אחרת עלול להופיע בין נציגי אומות העולםת מי שירצה לציין
את התמיכה הרבה של יהודים במרקסיזם, במיוחד בין אלה שהתרחקו מהדת, אך
המשיכו לדבוק במורל היהודו-נוצרי של הגנת החלש. שעליהם, ועל הנוצרים כמותם,
ניבא ניטשה, כבר במאה ה-19, שיביאו 200 שנים נוראיות לאירופה. המאה הראשונה
של השנים הנוראיות האלה, שהתפשטו מאירופה לעולם כולו, היו בלי ספק המאה
ה-20/ נקווה שהוא טעה לגבי המאה ה-21.

Saturday the 19th. Joomla 2.5 Templates. Site built by Levi-Lidar: levilidar@gmail.com
Copyright 2012

©