האסמכתאות שלהלן מופיעות גם במאמרים אחרים
בהיותן קשורות לעובדות היסטוריות שונות

מבחר אסמכתאות לעובדות היסטוריות
שידיעתן לא נפוצה בציבור
נבחרו ע"י נח ניסני

השואה האוניברסלית במאה ה-20
"Encyclopedia of Genocide"
,Institute of Holocaust and Genocide, Jerusalem
Editor Israel W. Charny, 1999

הנתונים המספריים נלקחו מהערך "Democide", מאמרו "...Power Kills" מאת
פרופ' רומל (אחד מכמאה החוקרים המשתתפים באנציקלופדיה). ניתן ומומלץ לקרא
אותו באינטרנט. Power Kills

רצח-עם הגיע במאה העשרים לממדים אסטרונומיים: בין 170 מיליון בחשבון
המינימליסטי, ל-360 מיליון במקסימליסטי. ההבדל בין מספרים אלה, שאינם
כוללים את האזרחים והחיילים שנהרגו בפעולות מלחמתיות, מובן לאור העובדה
שחלק ניכר מהרצח בוצע באזורים נידחים באסיה ואפריקה. כל המספרים להלן
שייכים לחשבון המינימליסטי.

הרוב הגדול, כ-110 מתוך ה-170 מיליונים, בוצע על ידי המשטרים המרקסיסטים,
והקורבנות היו אזרחיהם, הנתונים למרותם. רצח-עם זה התחיל עם עלייתו של לנין
לשלטון ב-1917, שהצליח לחסל עד 1924, כ-4 מיליונים מאזרחיו, וממשיך אחריו
עד לחיסולו של כשליש מאוכלוסייתה של ברה"מ. חלק ניכר מהרצח-עם הזה, בוצע
בעקבות חיזוקו של המשטר הסובייטי, והתפשטותו של המרקסיזם באסיה, אפריקה
ומזרח אירופה, אחרי מלחמת העולם השניה.

מעמים רבים הושמדו כשליש, או יותר, מבניהם: מהעם היהודי, מעמי ברית המועצות
ומהעם הקמבודי. מהם, רק השמדת שליש מהעם היהודי נעשה ע"י משטר לא מרקסיסטי.

מכ-60 המיליונים הנותרים, שהושמדו ע"י משטרים לא מרקסיסטים, מחציתם נעשו על
ידי משטרים שהיו באותו זמן במלחמה נגד המרקסיסטים: הגרמנים (1941-45)
השמידו כ-21 מיליון מבני העמים הכבושים, וביניהם כ-6 מיליון יהודים, ובסין,
צ'יאנג קי-שק (1921-48), כ-10 מיליון מבני עמו.

ראה גם כן: "ה.אנציקלופדיה לרצח-עם" - יד ושם לשואה האוניברסלית

השמאל מתחיל להכיר באחריותו על השואה
"הטור השבועי", עו"ד אמנון זיכרוני עם א.ב. יהושע.
ערוץ 33, 11.10.02

אמנון זיכרוני: "אני רוצה להביא אותך לאמירה של ז'בוטינסקי: "אם לא תחסלו
את הגולה, הגולה תחסל אתכם".כלאומר, זה בעצם הציונות."

א.ב. יהושע: "הוא אמר את זה בצורה התמציתית ביותר. בצורה הקיומית ביותר.
ואמר את זה, גם כן, בקו ישר מהרצל, שהבין שהיהודים הולכים לקטסטרופה. ....
בעיניין הזה, אני שותף לביקורת הרביזיוניסטית לתנועה העבודה שאמרה: אנו
צריכים להתחיל בבניה חברה צודקת, ערכים חדשים, .... והוא (ז'בוטינסקי,
נ.נ.) אמר: הבעיה היא עכשיו ... אל תתחילו לבלבל את מוח של היהודים. להגיד
בואו לכאן לחיות בקומונה, לסוציאליזם, לבנות חברה חדשה. קחו אותם עם כל
הכוח, ותביאו אותם כמה שיותר מהר משם לפה. ... יתכן שאם היו מקיימים אותה,
... היו יכולים להפחית, אני לא אומר למנוע, להפחית המספר הנורא ממה שקרה
שמה."

מיומנו של הרצל
כרך א' (1895- 1898), מוסד ביאליק, 1997.

יהודים מרקסיסטים גורמים אנטישמיות עולמית
1) "האנטישמיות עולה כפורחת בקרב העמים יום יום, שעה שעה, והיא תמשיך
ותתפשט, משום שהסיבות בעינן עומדות, אי אפשר להסירן. ...הסיבה הקרובה היא
שאנו מייצרים יותר מדי בעלי השכלה מן השכבה הבינונית, .... אנו נעשים
המנהיגים הזוטרים של כל המפלגות המהפכניות" שם, ע' 187.

2) (מפגישתו של הרצל עם שר הפנים הרוסי פלוה ב-1903): "הוא [הרצל] מתאר
את תוכניתו הציונית כאלטרנטיבה היחידה מפני היסחפות היהודים למהפכנות
רדיקלית המאיימת על עצם קיום המדינה הצארית...את הנוסח הזה אפשר למצוא אצל
הרצל עוד קודם לכן בשיחותיו עם ראש ממשלת אוסטריה קרבר ועם קנצלר גרמניה
בילוב.שם, מבוא מאת שלמה אבינרי, ע' 37.

3) "סבור אני ששאלת-היהודים היא עיניין חמור ביותר. מי שנידמה לו שההסתה נגד
היהודים היא עיניין שבאופנה, שיחלוף אולי מן העולם, טעות קשה בידו, בשל
סיבות שהן עמוקות עד תהום, ילך הדבר ויחמיר עד המהפכה שהיא בלתי
נמנעת." שם, ע' 195.

4) "שאלת-היהודים אינה שאלה כה בוערת בגרמניה היום כפי שהיא בוערת
באוסטריה, ברוסיה, ברומניה וכו'. אך דווקא פסק הזמן הזה, שמן הסתם לא יוכל
להימשך זמן רב, אולי ראוי ואפשר לנצלו כדי לגשת אל הפתרון." (שם, , ע' 306)

5) "אם לרעיון של בית יהודי לאומי יש איזו משמעות שהיא - אין זאת שהרבה
יהודים יבואו לארץ-ישראל, אלא שהיהודים בארץ-ישראל יחיו חיים לאומיים
בריאים. ואין חיים בריאים מבלי שחלק גדול של העם יהיה מושרש באדמה ומתפרנס
מעבודתו הוא בעצמו. עד עכשיו עולי ארץ-ישראל הצליחו לשנות במידה רבה את
מבנם החברתי." דברי בן גוריון בישיבת ועד הפועל הציוני בירושלים 5.4.1934
- 25.3. שם, ע' 96

6) "כצנלסון: ... שתהיה בידינו אפשרות של סלקציה ביחס לחומר האנושי, כדי
שלא יבואו אלמנטים מהרסים.... הרביזיוניסטים יוכלו עכשיו להתקשר עם
התאתחדות האיכרים ולקבל עלייה רחבה מאוד." מישיבה מרכז מפא"י 18.7.34,
שם, כרך ב', ע' 127.

7) מישיבת הנהלת הסוכנות עם התאחדות עולי גרמניה 23.11.35. שם, ע' 518.

"ד'ר וייצמן מציין את חשיבות השעה הזאת. דעתו היא כדעת ק' בלומנפלד,
... אם נסתתר תחת הדעה, שההסתדרות הציונית אינה באה להציל מקטסטרופות ולא
נעשה בתקופה זאת כל מה שאפשר לעשות, לא יסלח לנו העם היהודי את הדבר. צדק
ד'ר סנטור, כי שאלת ההגירה מגרמניה ניתנת לפתרון ובאים בחשבון 200,000 איש
מיהודי גרמניה לעליה. אינו רוצה לנגוע כאן במצבם של יתר היהודים שיישארו
בגרמניה. עליית 30,000 יהודים מגרמניה לארץ ישראל [בשנים 1933-35 נ.נ.]
אינה דבר פחות ערך כלל, ואם בטמפו זה יעלו 15,000-10,000 יהודי מגרמניה
[לשנה נ.נ.], הרי נוכל לענות להיסטוריה, שעשינו את כל האפשר." [דהיינו,
התוכנית המקסימלית היתה להוציא 200.000 במשך 20-15(!!) שנה ולהשאיר כ-
400,000 לגורלם המר. וזה למרות שהונם של יהודי גרמניה מאפשרים את עלייתם של
מספר רב של יהודי מחסרי אמצעים ממזרח אירופה. ראה את הציטטה הקודמת. נ.נ.]

מזכרונות בן גוריון
כרך ב', 1934-35, עם עובד, 1972.

"חיים בריאים" על ידי הגבלת העליה

העם היהודי בסכנה חמורה

עליתם של יהודי גרמניה מאפשרת עליה גדולה יותר מיהודי מזרח אירופה


8) "ד"ר רופין... מזמן המהפכה הנאצית , עלו לארץ ישראל כ-27,000 יהודים
מגרמניה, או כ-10,000 יהודים לשנה. יש לחשוב, שגם בעתיד אפשר יהיה
להכניס לארץ את אותו מספר יהודים [מגרמניה], בתנאי שהעברת הון מגרמניה
תמשיך בגבולות הנוכחיים, כי על ידי כך מאפשרים להביא לארץ יחד עם בעלי הון
גם מספר רב של עולים מחוסרי אמצעים." [בשנת 1935 הובאו ארצה בנוסף
לכ-10,000 יהודים מגרמניה, כ-50,000 עולים נוספים, מספר שיא לימים האלה. נ.
נ.] מישיבת הנהלת הסוכנות 8.12.35. שם, ע' 533

התנגדות להצלת יהודי גרמניה מחוץ לישראל
9) מתוך מכתב מבן-גוריון לסימון מרכס שבו מבטא את התנגדותו הנמרצת לתוכנית
העברת יהודי גרמניה עם הונם לכל מקום אפשרי בעולם. שם, ע' 570.

"אתמול התחבטנו באיזון התקציב הדל שלנו, חסרים לנו אילו עשרת אלפים
פונטים, ואנו מקצצים פה אלף ושם אלפיים בשביל לישר את החשבון. והנה כאן
אנו שומעים בשורה על תוכניות של מיליונים ועל שמות גדולים - לורדים,
מיליונרים, מיניסטרי קבינט יהודים."

10) מישיבת הנהלת הסוכנות עם התאחדות עולי גרמניה 23.11.35. (המשך) שם,
ע' 518.

"מר גרינבוים ..... עלינו לסדר את עליית יהודי גרמניה לארץ-ישראל, אבל
צריך לקבוע גבולות, שאין לעבור עליהם, ואסור לנו לשמש גורם המפתח את
תעשית היטלר [היות ויהודי גרמניה מביאים הונם בסחורה מתוצרת גרמניה]. הכל
יתכן לעשות, אבל לא את הרחבת הטרנספר לאמריקה ולאנגליה." [דהיינו, להגביל
את עלייתם ארצה של יחודי גרמניה, וגם להתנגד לבריחתם לאמריקה ולאנגליה
נ.נ.]

"מר קפלן אומר ....ששולל בהחלט את ההצעה של טרנספר עולמי, שאינו עשוי
לקדם את עניננו ואך יגרום לנו צרות."

11) מישיבת הנהלת הסוכנות עם התאחדות עולי גרמניה 23.11.35. (המשך) שם,
ע' 518.

"מר בן-גוריון אומר, שהשאלה העומדת לפנינו אינה רק איך לעזור לעליית
יהודי גרמניה. בפעם הראשונה בתולדות הציונות הועמדנו לפני מצב, שקיבוץ
יהודי שלם, אחד הקיבוצים היהודיים העשירים בעולם, הועמד לפני סכנה של
השמדת כל רכושו ועל ידי כך לנכונות להשקיע חלק גדול מהונו בארץ-ישראל.
>איש אינו יודע כמה זמן - כמה שנים או אולי רק חדשים - נשאר להצלת ההון
היהודי בגרמניה או לכל הפחות חלק של ההון הזה, ותנועתנו תיתן את הדין
אם לא תעשה את המאמץ הגדול ביותר להציל במינימום של הזמן מכסימום של
רכוש יהודי למען ארץ-ישראל." [רק הרכוש מעניין את בן גוריון? נ.נ.]

"מר הופיין אמר ... ברם אם אנו מוציאים את הון יהודי גרמניה, הרי יש
לעשות זאת רק במידה שתצמח מזה תועלת לארץ ישראל, העולה לא יקבל את כספו
במזומן. הכסף יושקע בחברה להתישבות בארץ-ישראל, שתוציא אגרות חוב
הנושאות רווחים..."

חוסר אונים של ההסתדרות הציונית
12) מישיבת הנשיאות של ועד הפועל הציוני 29.12.1935. שם, ע' 566

"אושיסקין מדגיש ... שאלת יהודי גרמניה תפסה גם היא מקום רב בישיבות,
אולם יש להצטער שעד עתה היה הויכוח בנידון זה רק תיאורטי בלבד, כי אנו
מחוסרי אונים".

[ההחלטה של הקונגרס הציוני י"ט ב-1935, שאישרה את עמדת מפא"י והגבילה את
עליתם של יהודי גרמניה, הביאה את ז'בוטינסקי לייסד אותה שנה את ההסתדרות
הציונית החדשה. נ.נ.]

מ"ז'בו", ביוגרפיה של זאב ז'בוטינסקי
שמואל כץ, הוצאה דביר 1993
ממשנתו של ז'בוטינסקי

האם ההון זה מה שצריך להציל?

 

13) "... בגולה צפוי לבני העם היהודי טבח ליל-ברתלמי כללי, והצלתו היחידה
היא עלייה כללית לארץ ישראל". מנאומו של ז'בוטינסקי בברן ב-1898, שם, ע'
25.

14) "במזרח אירופה יש איזור גדול המקיף כמה וכמה ארצות שהוא אזור של
אנטישמיות שאין לה תקנה. ... בעבר פנתה ההגירה מן האיזור הזה לארצות אחרות,
אך לאחר זמן מה [אחרי המהפכה המרקסיסטית ברוסיה נ.נ.] התברר שאינה רצויה
ועכשיו פסקה. ארץ ישראל היא הארץ היחידה שאליה אפשר להפנות רבים מהם. לפיכך
צריכה ממשלת ארץ ישראל לקדם באורח פעיל את ההתיישבות היהודית מתוך מגמה,
כמובן, ליצור רוב יהודי כתנאי מוקדם להקמתה של מדינה יהודית." מעדותו של
ז'בוטינסקי בפני ועדת שאו ביאנואר 1930, שם, ע' 755.

חמש שנים אחר כך:

15) "חיים אנו, כפי הנראה, על המפתנה האחרון של התהום, ערב השואה המכרעת
בגיטו העולמי. ... נוכח מפולת עולמית זו עומדת היהדות כשהיא בלתי מזוינת
מכל הבחינות: מטרות פעוטות, הסתדרויות ננסות, משטר של מכשולים בארץ ואפסות
מדינית בציונות." מנאומו של ז'בוטינסקי בקונגרס היסוד של ההסתדרות הציונית
החדשה, בוורשה בשנת 1935. שם, ע' 941.

ממשנתו של וויצמן

16) "... תמצית הציונות לא היתה דווקא המדינה היהודית אלא יצירת תנאים
חומריים ליצירת חברה יוצרת, אוטונומית... למה לנו להתווכח על השאלה
האקדמית של מדינה יהודית או בית לאומי יהודי? העבודה מיד היא העיקר."
וייצמן בישיבת הוועד הפועל הציוני 27.8.30. שם, ע' 784.

17) "..לא תקום המדינה היהודית, אם נרצה בה ואם לא נרצה - אלא אם כן יתחולל
איזה שינוי יסודי שאיני יכול לחזותו כרגע. התעמולה שמנהלים חוגים ציוניים
מסוימים, כמו הרוויזיוניסטים, למען מדינה יהודית, היא טיפשית ומזיקה, אך
אין לה כל חשיבות, ובאותה הצלחה תוכל לדרוש מדינה יהודית באי מנהטן. הצהרת
בלפור מדברת על בית לאומי. כך גם המנדט. יש מקום לחילוקי דעות בשאלה מה
יכול להיות גודלו של הבית הלאומי הזה - אם יהיו בו חצי מיליון, מיליון,
או שני מיליונים יהודים - אך בלי הבדל מה יהיה הרי לא יהיה מדינה יהודית."
וויצמן במכתב לפליקס ווארבורג - מנציגי הלא ציונים בסוכנות, "ז'בו", ע'
752.

"עולמו של ז'בוטינסקי"
עורך משה בלע, ע' 392, סטימצקי, 2002.

נגד עליה סלקטיבית

18) "הגיע הזמן לשים קץ לפטפוט 'המדעי' כביכול - שהציונות 'לא הציגה לעצמה
אף פעם' כמטרה את הצלת העם יהודי כולו מעוני ומרעב. היא שואפת למטרה הזאת
דווקא ... אף פעם לא תיאר לעצמו שום יהודי בפנימיות ליבו, שהתוצאה הסופית
של "הגאולה" תהיה - התהוות גן עדן בארץ-ישראל בשביל מיעוט קטן, וההמונים
היהודיים הגדולים ירעבו ויתנוונו באירופה כמו מקודם, ויתדפקו על דלתות
אמריקה כמקודם. אילו האמין מישהו מן היהודים באמת, שבזה תסתיים כל ההסתערות
הציונית הוא היה פונה לעורף ...".

"לא הייתי רוצא לזכות להיות אחד מאותם יהודים מאושרים, אשר יחיו בגן-עדן
שכזה, אין זה, כי לכל אחר מהם תהיה הרגשה של היותו בוגד. ככל שהוא עצמו
והארץ כולה זכו לאושר רב יותר, ככל ששפר חלקם, ככל שהתעשרו - כן תגבר תחושת
הבגידה." "הגירה", "דאר היום", 16.2.31.

Saturday the 19th. Joomla 2.5 Templates. Site built by Levi-Lidar: levilidar@gmail.com
Copyright 2012

©