אליעזר בן צבי ניסנזון (Nissensohn)

אליעזר בן צבי (סבי), היה פעיל ציוני עוד לפני הרצל. השתתף במשלחת של יהודי אוקראינה לפריס ((?)1892), שנסעו לבקש את עזרתו של הברון רוטשילד כדי להתיישב בארץ ישראל. רוטשילד, שככל הנראה היה טרוד מאוד בבעיותיהן של מושבותיו הקיימות, לא היה מוכן להרחיבן. בהזדמנות זו המשלחת פגשה נציגי ממשלת ארגנטינה שהציעו להם להגר אליה. חלק מהמיועדים להתיישב בארץ, ובתוכם סבי אליעזר, הסכימו לשנות כיוון, אך ראו את ארגנטינה כתחנת-ביניים לעלייתם העתידית לארץ. אליעזר היגר בהתחלה רק עם בנו הבכור ליאון, והביא את יתר המשפחה בשלב מאוחר יותר. התמזל מזלם שבערך באותו זמן התחילה פעילותו ההתיישבותית של הברון הירש בארגנטינה, והם היו בין המתיישבים הראשונים במושבה מאוריציו במחוז בואנוס איירס.

אליעזר, איש מלומד שכינוהו "התלמודיסט", הצטיין כמנהיג המתיישבים ושמו מופיע בהזדמנויות שונות בספר "ארגנטינה הארץ היעודה" מאת חיים אבני, ובצורה בולטת בספר "30 שנה של התיישבות יהודית בארגנטינה" מאת מרדכי אלפרסון, הוא הנהיג, יחד עם בנו יצחק (אבי), את מאבקם של המתיישבים נגד הנהלת יק"א (Jewish Colonization Association) בדרישתם שתמלא את חובתה להעביר את הבעלות על האדמות למתיישבים כפי שנקבע בהסכם איתם.

כשבנו יצחק עזב את המושבה ועבר לגור בבואנוס איירס, הוא נתן לו במתנה את הספר "דור דור ודורשיו: דברי הימים לתורה שבעל פה" מאת הרב אייזק הירש וויס, מייסד של זרם ליברלי ביהדות. מתנה זו, היום ברשותי, מוכיחה את זיקתו ליהדות החסידית הליברלית שעברה מר' יצחק לנכדו צבי ומימנו לבנו אליעזר ולנכדו יצחק. ספר זה שימש להרחבת הבסיס התרבותי היהודי והליברלי שיצחק קיבל מסבו ומאביו, שעם שניהם היה לו קשר מיוחד.

להבנת המרקם היהודי, הציוני והליברלי העובר כחוט השידרה לאורך 300 שנות היסטוריה של המשפחה, ראוי להביא כאן שתי צטטות מהספר הזה. בפרק תשיעי - "קדמות ההלכה והרחבתה". בהסבירו את המושג "תורה למשה מסיני" מביא הספר שתי צטטות מהתלמוד השופעות ליברליזם:

"כולם נתנו מרועה אחד, אמר הקב"ה אם שמעת מפי קטן מישראל והינייך לא יהיה בעיניך כשמעו מפי קטן אלא כשמעו מפי גדול, ולא כשמעו מפי גדול אלא כשמעו מפי חכם, ולא כשמעו מפי חכם אלא כשמעו מפי נבי ולא כשמעו מפי נבי אלא כשמעו מפי רועה ואין רועה אלא משה" (ירושלמי סנהדרין פ"ו ה"א ספרי עקב פי' מ"א). דהיינו, הקב"ה בעצמו ובכבודו קובע את חופש המחשבה והביטוי המוחלט ומבטל את עקרון הסמכות.

"הראה הקב"ה למשה את ר' עקיבה יושב ודורש ולא היה משה יודע מה הוא אומר ותשש כוחו של משה עד שהגיע לדבר אחד מן התורה ושאלו תלמידיו מניין לך זה ואמר הלכה למשה מסיני, מיד נתקררה דעתו." (מנחות כט:) (כרך א ע' 79). דהיינו, אל תתייחס ברצינות יתירה למי שתולה את דבריו הוא בסמכות גבוהה.

:מובאות מהספר "ארגנטינה הארץ היעודה" מאת חיים אבני 

eliezer2

eliezer1

 

:ומהספר "30 שנה התישבות יהודית בארגנטינה" מאת מורדכי אלפרסון

 

eliezal1

eliezal3

 

 

Sunday the 30th. Joomla 2.5 Templates. Site built by Levi-Lidar: levilidar@gmail.com
Copyright 2012

©