אלטרנטיבה למס שלילי

אלטרנטיבה למס שלילי
הורדת מס השכירים ממשלמיו האמיתיים
purposes. non-commercial for copies non-modified of distribution free Authorized — 2004 Copyright

מס ההכנסה של השכירים הינו מבחינת חשבונאית, ורק חשבונאית, חלק ממשכורתם.
אך מכל הבחינות, חשבונאית, פיננסית וכלכלית, הוא חלק ניכר מעלותו של התוצר,
דהיינו, ממחירו. בהיות חלק ממחירו, המשלם האמיתי של המס הוא הצרכן. שום דבר
לא היה משתנה מבחינה פיננסית, דהיינו, בחלוקתו של הכסף המשולם ע"י הצרכן
בין השכירים, בעלי ההון והממשלה, אם היו משנים את הגדרתו חשבונאית של המס,
למס מעסיקים או למע"מ. השכירים היו ממשיכים לקבל את הנטו, שהוא שכרם
האמיתי, הממשלה את המס, ובעלי ההון את הרווח שיצליחו להשיג, במאבקם עם
המתחרים, בין העלות והמחיר של תוצרם. גם לא הייתה, לשינוי חשבונאי זה, שום
השפעה כלכלית. דהיינו, לא היה משפיע על חלוקתה של הסחורות והשרותים שבהשג
יד של השכבות הסוציאו-כלכליות השונות, ולא השתתפותן ביצירתם.

מה שכן משפיע לרע בהגדרתו כמס הכנסה של השכירים, הוא בזה שהיא מסתירה את
העובדה, שבהיותו חלק של מחיר הסחורות והשרותים, המשלמים האמיתיים של המס
שייכים לכל שכבות החברה, ולא רק לשכבת השכירים שמשכורתם הינה סף מסויים.
הפיקציה הזו, גורמת שרק שכבת השכירים הזאת תיהנה מהורדת המס, ע"י הגדלת
"הנטו". שינוי הגדרתו החשבונאית של המס למס מעסיקים או למע"מ, היה גורם
שהורדתו ההדרגתית היתה מיטיבה עם כל שכבות החברה, מאחר שהוויתור החלקי של
הממשלה על חלקה בעלותם של הסחורות והשרותים:

1) היה מביא להורדת המחירים, ע"י מנגנון התחרות בשוק החופשי, וע"י דרישה
מוצדקת של הממשלה בשוק המונופוליסטי. דהיינו, העלאת הערך הריאלי של ההכנסות
של כל שכבות החברה.

2) היה מהווה גורם אנטי-אינפלציוני שיאפשר ירידה מהירה של הריבית, המהווה
גם היא חלק מעלותם של הסחורות ושרותים, ובנוסף פוגעת במישרין בתקציבי
האזרחים מכל השכבות ובחברות כאחד.

3) היה מעודד, ע"י הורדת העלות של תוצרת הארץ, את יצואה לשוקי העולם ואת
מכירתה בשוק המקומי. דהיינו, היה מאיץ את הצמיחה, מעודד את ההשקעות, יוצר
מקומות עבודה, וכו.

את ההסבר היחיד לשמו המטעה של המס, המסתיר מי הוא משלמו האמיתי,
יש למצוא בתחום הדמגוגי-פסיכולוגי. הוא נותן את הרושם לעם
ולנבחריו "החברתיים" שמדע הכלכלה רחוק מהבנתם, של מס צודק והדרגתי,
שהמרוויחים יותר משלמים יותר, והעניים פטורים ממנו. אך כמו לכל שקר, הגיע
הרגע שהוא מתנקם באלה שמיועד לרצותם. הרגע הזה הגיע עכשיו, כשהממשלה
מתכוונת להורדת המיסים וביניהם את "מס הכנסה של השכירים". טבעי הוא
שהשכירים, ששוכנעו במשך דורות שהם המשלמים ממשכורתם את המס, ירגישו זכאים
שהורדתו יביא להגדלת הנטו, ולא קל להסבירלהם למה לא. אסור שקושי זה יביא
את הממשלה לוותר על כל ההטבות לציבור ולכלכלה שהייתה מביאה הורדת המס אילו
הגדרתו החשבונאית הייתה אחרת, ולשקול לפצות את השכבות שכאילו לא משלמות
אותו, ע"י מס שלילי. רעיון גרוע זה, שמבטל את רוב ההטבות שהייתה מביאה
הורדת המס מהמשלמים האמיתיים שלו, אם לממשלה היה האומץ לומר את האמת
לציבור, והורדתו הייתה נעשית תוך שמירה על הנטו של השכירים.

יתר על כן, המס השלילי המתוכנן:

א) היה דורש כסף פיסקלי לשלמו, מאט קצב הורדת המסים והקטנת התקציב.

ב) היה מגדיל את התערבותה של הממשלה בכלכלה, תוך הפיכתה למשלמת חלק
ממשכורתם לציבור רחב, מרחיב הביורוקרטיה ותפקידיה, ומגדיל תלותם של אזרחים
וחברות בה. דהיינו, התקדמות יפה לכיוון החלום המרקסיסטי של ממשלה שמשלמת
לכל אזרחיה את משכורתם הצודקת.

ג) פוגע בכבודן של השכבות החלשות, שבמקום להתקיים משכר עבודתן המוגדל בערכו
הריאלי ע"י הורדה חלקית של המס שהן משלמות בכל קניה, הופך אותן למקבלות
נדבה ממשלתית. נכון הוא, שאחרי עשרות שנים של משטר שהפך את כולנו לחוסי
הממשלה, התרגלנו כל כך למצב הזה, ששכחנו מה זה רגש כבוד של אדם חופשי.

להבנה טובה יותר של ההבדל בין כלכלה, פיננסים וחשבונאות, מומלץ לקרוא:

כלכלה, פיננסים וחשבונאות