האסמכתאות שלהלן מופיעות גם במאמרים אחרים
בהיותן קשורות לעובדות היסטוריות שונות
אסמכתאות לסיבת יסודה
של המפלגה הרוויזיוניסטית
בחירתן והערות מאת נח ניסני
ממשנתו של בן-גוריון
מ"זכרונות בן גוריון"
כדך ב', 1934-35, עם עובד, .1972
"חיים בריאים" על ידי הגבלת העליה
5) "אם לרעיון של בית יהודי לאומי יש איזו משמעות שהיא – אין זאת שהרבה
יהודים יבואו לארץ-ישראל, אלא שהיהודים בארץ-ישראל יחיו חיים לאומיים
בריאים. ואין חיים בריאים מבלי שחלק גדול של העם יהיה מושרש באדמה ומתפרנס
מעבודתו הוא בעצמו. עד עכשיו עולי ארץ-ישראל הצליחו לשנות במידה רבה את
מבנם החברתי." (דברי בן גוריון בישיבת ועד הפועל הציוני בירושלים 5.4.1934
– .25.3 שם, ע' 96)
6) "כצנלסון: … שתהיה בידינו אפשרות של סלקציה ביחס לחומר האנושי, כדי
שלא יבואו אלמנטים מהרסים…. הרביזיוניסטים יוכלו עכשיו להתקשר עם
התאתחדות האיכרים ולקבל עלייה רחבה מאוד." (מישיבה מרכז מפא"י 18.7.34,
(שם, כרך ב', ע' .127)
מ"ז'בו", ביוגרפיה של זאב ז'בוטינסקי
שמואל כץ, הוצאה דביר 1993
התנגדות למדינה יהודית סוברנית
"בית יהודי לעם היהודי יש בו משהו יותר ממדינה יהודית … מדינה יהודית …
פירושה יהיה ריבונותם של יושבי אותה מדינה … היהודים שיימצאו כאן במקרה
… עלולים לסרב בשרירות לב לקבל יהודים אחרים… ]חוסר הגיון מוחלט של
נימוק זה, המיועד להסתיר נימוקיו האמיתים של ב.ג., לא התמהמה לסטור בפניו
של מבטאו. רק שנתיים אחר כך, בשנת 1939, המעצמה המנדטורית מגבילה דרסטית את
מיספר היהודים שיורשו להיכנס. נ.נ.[ בית לאומי לעם היהודי הוא מושג גדול
הרבה יותר מאשר מדינה יהודית". מעדותו של בן גוריון לוועדה פיל בשנת .1937
(שם, ע' .985)
הערות:
עליה סלקטיבית וחברה "בריאה" חד-הן היו. הואיל והראשונה הכרחית לבנייתה של
השניה. באותה מידה, גם הצלת היהודים מהשואה, שכבר הייתה באופק בשלהי המאה
ה19-, ועלייה מסיבית, חד-הן היו: לא הייתה אפשרית הראשונה בלי האחרונה.
הקמתה המיידית של מדינת היהודים עם רוב יהודי יציב, היוותה החוליה המקשרת
בין שני רכיביו של החד-הן האחרון.
בין שני חד-הנים אלה לא היה מקום לפשרה: הראשון היה "החד-נס" של בן-גוריון,
כפי שמשתמע מהאסמכתאות הקודמות, על אף שהוא לא קרא אותו בשמו. השני
"החד-נס" של ז'בוטינסקי, כפי שנראה להלן. השתלטותם של בעלי החד-נס הראשון
על הנהגת התנועה הלאומית מנעה את הצלתם של מיליוני יהודים מהשואה, ועשתה
הכרחי את גירושם של הרוב הערבי, כדי להשיג רוב יהודי רופף על שטח מצומצם.
(ראה: הבעיה הדמוגראפית ופתרונה הדמוקרטי-ליברלי
ממשנתו של ז'בוטינסקי
מ"ז'בו", ביוגרפיה של זאב ז'בוטינסקי
שמואל כץ, הוצאה דביר 1993
הצלת היהודים מהשואה ע"י עלייה מסיבית
13) "… בגולה צפוי לבני העם היהודי טבח ליל-ברתלמי כללי, והצלתו היחידה
היא עלייה כללית לארץ ישראל". (מנאומו של ז'בוטינסקי בברן ב1898-, שם, ע'
.25)
14) "במזרח אירופה יש איזור גדול המקיף כמה וכמה ארצות שהוא אזור של
אנטישמיות שאין לה תקנה. … בעבר פנתה ההגירה מן האיזור הזה לארצות אחרות,
אך לאחר זמן מה ]אחרי המהפכה המרקסיסטית ברוסיה נ.נ.[ התברר שאינה רצויה
ועכשיו פסקה. ארץ ישראל היא הארץ היחידה שאליה אפשר להפנות רבים מהם. לפיכך
צריכה ממשלת ארץ ישראל לקדם באורח פעיל את ההתיישבות היהודית מתוך מגמה,
כמובן, ליצור רוב יהודי כתנאי מוקדם להקמתה של מדינה יהודית." (מעדותו של
ז'בוטינסקי בפני ועדת שאו ביאנואר 1930, שם, ע' .755)
מ"עולמו של ז'בוטינסקי"
עורך משה בלע, ע' 392, סטימצקי, .2002
נגד עליה סלקטיבי
18{ "הגיע הזמן לשים קץ לפטפוט 'המדעי' כביכול – שהציונות 'לא הציגה לעצמה
אף פעם' כמטרה את הצלת העם יהודי כולו מעוני ומרעב. היא שואפת למטרה הזאת
דווקא … אף פעם לא תיאר לעצמו שום יהודי בפנימיות ליבו, שהתוצאה הסופית
של "הגאולה" תהיה – התהוות גן עדן בארץ-ישראל בשביל מיעוט קטן, וההמונים
היהודיים הגדולים ירעבו ויתנוונו באירופה כמו מקודם, ויתדפקו על דלתות
אמריקה כמקודם. אילו האמין מישהו מן היהודים באמת, שבזה תסתיים כל ההסתערות
הציונית הוא היה פונה לעורף …".
"לא הייתי רוצא לזכות להיות אחד מאותם יהודים מאושרים, אשר יחיו בגן-עדן
שכזה, אין זה, כי לכל אחר מהם תהיה הרגשה של היותו בוגד. ככל שהוא עצמו
והארץ כולה זכו לאושר רב יותר, ככל ששפר חלקם, ככל שהתעשרו – כן תגבר תחושת
הבגידה." (ממאמר מאת ז'בוטינסקי, "הגירה", "דאר היום", .16.2.31)
הערות סיכום:
הצלת יהודי אירופה מהשואה, שהעין החדה של הרצל, ז'בוטינסקי ואחרים, ראתה
באופק כבר בשלהי המאה ה19-, הסיבה היחידה לציוניותם של שני מתבוללים אלה,
דרשה עלייה מסיבית. בזמן שלבריאתה של חברה "בריאה" בארץ, שתשמש דוגמא ותביא
לשינוי ההרכב הסוציאו-כלכלי של העם היהודי בגולה, מטרתן של מיפלגות השמאל,
דרשה עלייה סלקטיבית.
כדי להביא ל"רוויזיה" של מדיניות העלייה הסלקטיבית, הרת האסון, שהנהיגו
מנהיגי העלייה השניה, עיוורים לסכנת השמדה שבאופק, יסד ז'בוטינסקי את
המפלגה הרוויזיוניסטית בשנת .1925 קבע לה כמטרתה היחידה, "חד-נס", את הקמתה
של מדינת היהודים, ע"י עלייתם של המוני יהודי אירופה, במהירות המקסימלית
האפשרית. חד-נס זה איפשר את ההשתתפות במפלגה הרוויזיוניסטית של בעלי
אידיאולוגיות שונות, המוכנים לוותר זמנית על האידיאולוגיה לטובת המטרה
המשותפת: הצלת יהודי אירופה מסכנת השמדה המרחפת על ראשם.
להשלמת הנושא ראה:
הרצל, ז'בוטינסקי, בן-גוריון והשואה
כתיבת תגובה