הבעיה הדמוגראפית ופתרונה הדמוקרטי-ליברלי
לפי תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס):
"מתושבי ישראל ב2025- – %70 – יהיו יהודים…לעומת %77 ב2000- …
האוכלוסייה הערבית צפויה למנות ב2025- … %25 אחוז מאוכלוסיית ישראל
לעומת … %19 ב…2000- האוכלוסייה היהודית תגדל לפי התחזית, בשנים
2001-2025, בממוצע ב-%1.1 בשנה … האוכלוסייה הערבית תגדל … בשיעור
גידול של %2.7" (הארץ, 6.4.05).
בהיעדרה, לפי מיטב ידיעתי, של תחזית הלמ"ס לאחוזי גידול שנתי של שתי
האוכלוסיות לתקופה שאחרי שנת 2025, נניח כברירת מחדל, שאותם אחוזי גידול
המשוערים בתחזית הנ"ל, שהיא האמצעית מתוך שלוש אפשרויות שחוזה הלמ"ס,
ממשיכים הלאה, ובחישוב מתמטי פשוט (1) נקבל שבשנת 2077 עלולים אנו להיהפך
למיעוט בתוך גבולות הקו הירוק.
לאור ההבדל הניכר בין אחוזי הגידול השנתי של שתי האוכלוסיות, האפשרות
להיהפך למיעוט תוך מספר עשורים, חייבת להיות מול עיניו של כל מי שעוסק
במשטר העתידי ובחוקה לישראל. אחרת יהיו אשמים במחדל בלתי נסלח, עלול להביא
לסופה של מדינת היהודים.
עם הופעתה של התחזית הנ"ל בעיתונות, הרבה התעוררו לרגע וגילו שישנה בעיה
דמוגראפית חמורה בתוך גבולות הקו הירוק. השאלה: מה עלינו לעשות כדי למנוע
שהם יהיו רוב, ויתנהלו איתנו כמו שהיום אנו מתנהלים אתם? עלתה לסדר היום
הציבורי, ואנו שומעים כל מיני פתרונות בעלי ריח גזעני חריף.
אחדים מהפתרונות המוצעים עלולים לפעול דווקא בכיוון הפוך ולהחמיר את הבעיה.
כגון ההצעה להגביל הקיצבה לילד לשניים או שלושה ילדים בלבד, שיחמיר את
המצב הכלכלי של המגזר הערבי ועלול להגביר את הילודה בו. הואיל ובעולם כולו,
ובכל הזמנים, הילודה הינה פונקציה הפוכה של המצב הכלכלי של החברה. ככל שעלה
רמת החיים של המדינות המתועשות, כולל ישראל, ירדה הילודה, והלמ"ס מניחה
שהלידות לאישה בישראל ירדו מ2.9- בשנים 2005-2001, ל2.7- בשנים .2025-2021
פתרונות אחרים רק יכולים, אם בכלל, להרחיק את האיום בכמה שנים, ולהחמיר את
מצבנו אנו כשיתגשם. כגון ההצעה לפגוע בזכות איחוד המשפחות לאזרחים שמתחתנים
עם נשים פלשתינאיות, שהציע המשפטן הדגול וה"ליברל" פרופ' אמנון רובישטיין
בשידור טלוויזיוני. אך בו זמנית, מחמירים את הדיקטטורה של הרוב על המיעוט,
מה שיחזור עלינו כבומרנג כאשר אנחנו נהיה המיעוט והם הרוב.
רק עיוורון מוחלט, מחוסר רצון להתמודד עם המציאות, יכול להסביר את העובדה
שהיה צורך בפרסומה של תחזית הלמ"ס, כדי לעורר תשומת לב לבעיה הדמוגרפית
הקיימת בתוך גבולות הקו הירוק, מימיה הראשונים של המדינה. בעיה שקיומה
וחומרתה נובעות לא רק מהדמוגרפיה, אלא בראש ובראשונה, מהדמוקרטיה
הטוטליטרית עם כנסת סוברנית, העתק זעיר אנפין של הסובייט העליון, המיישמת
את שלטון הרוב. שלטון הרוב שלגביו אריסטו, שיחד עם התנ"ך ומונטסקיי, הינו
אחד משלושת עמודי התווך של הפילוסופיה הפוליטית הליברלית, קבע: "חוקי הרוב
תואמים לצווים של הרודן … משטר חוקתי הינו בדרך כלל צירוף של דמוקרטיה
ואוליגרכיה (שלטון המיעוט נ.נ.)" (פוליטיקה, 4, VIII-IV).
מי לא ידע שהערבים שנשארו בישראל ב1948- היוו בערך %20 של האוכלוסייה,
וששמרו על אותו יחס לאורך כל הזמן, למרות העלייה שהביאה עד היום, מספר
עולים גדול פי 5-4 ממספר יהודי הישוב מאז? מי לא ידע שמספר היהודים בעולם
הוא מוגבל ולא ניתן להמשיך בעלייה בקצב כזה לאורך הזמן?
משטר דמוקרטי ליברלי, שכדוגמת משטרי אנגליה ואמריקה יקיים את הדרישה
האריסטוטלית להיות שילוב של דמוקרטיה ואוליגרכיה, היה מבטיח את שיוויון
הזכויות של המיעוט הערבי, שילובו המלא בכלכלת המדינה, ורמת חיים שווה
שהייתה גוררת איתה ילודה שווה. דהיינו, היה ביכולתו לבטל את הסכנה
הדמוגרפית, או לפחות, להפחית את חומרתה.
1) נוסחת התחזית:
Y*(1.027/1.011)x(23/77)+1)100/=X
X= אחוז היהורים בשנה ששתי הספרות האחרונות הינן Y
*= מעריך
קריאה משלימה:
על משטר דמוקרטי-ליברלי ראה:
מבוא מקוון לליברליזם הקלאסי – פרק ה
על משטר דמוקרטי-ליברלי מותאם לישראל ראה:
כתיבת תגובה