מה בין אגסי, מרקס, בעלי הברית, אוסלו וההפרדה החד-צדדית
בספרו "תולדות הפיסיקה" נותן לנו יוסף אגסי, פרופסור לפילוסופיה ותולדות
המדע באוניברסיטאות של בוסטון ותל אביב, ושהתואר השני (MSc) שלו הנו
בפיסיקה, דוגמה מצוינת של חשיבה רציונלית, שאפשר לסכמה בהיקש הבא:
אם האקסיומות הבאות הן נכונות,
.1 הגאות נגרמת ע"י פעולתו של כוח המשיכה של הירח על ריכוזי מים שעל פני
כדור הארץ.
.2 הירח עובר על פני כ"א מאזורי כדור הארץ בערך פעם ביממה.
.3 מסלול הירח סביב כדור הארץ הנו אליפסה, שבה כדור הארץ נמצא באחד
המוקדים, וסיבובו נמשך כחודש ימים.
אז:
א. בכל אזור תהיה בערך גאות אחת ביממה, הנגרמת ע"י המעבר של הירח מעל
האזור.
ב. הגאות תהיה בעלת עוצמה גדולה יותר בערך פעם בחודש, כאשר הירח יימצא
בקצה הציר הראשי של מסלולו הקרוב לארץ, וחלש יותר כאשר הירח יימצא
בקצה המרוחק.
עם כל זה, פרופסור אגסי, שיכולתו ומיומנותו לחשוב בצורה הגיונית אינן
ניתנות להכחשה, טועה פעמיים:
.1 כל מי שאהב מחנאות בחוף הים, יודע שהגאות חוזרת פעמיים ביממה.
.2 מסורת מלחים עתיקת יומין היא שלירחים המלא והחדש, ישנו יותר כוח מאשר
לחצי-סהר, והם גורמים גאויות יותר גבוהות פעמיים בחודש.
טעויות אלו נותנות לנו דוגמא מאלפת של שלושת המאפיינים המבדילים בין דרכי
החשיבה הרציונליסטית והאמפיריסטית:
מאפיין ראשון: הסתמכות על כוחו של ההיגיון האנושי עד כדי וויתר על הצורך
בבדיקה אמפירית של מסקנותיו. די היה לאגסי בעיון בערך "גאות" באנציקלופדיה
טובה, כדי להימנע מלטעות ולהטעות את קוראיו.
כמהו, מרקס וחסידיו לא הרגישו צורך בבדיקה ניסיונית של "הסוציאליזם המדעי",
לפני הפעלתו בכוח על מיליוני בני אדם. התוצאות הנוראיות של אמונתם העיוורת
בהיגיון האנושי עלו לאנושות בהשמדתם של מאות מיליוני בני אדם (ראה …).
כמוהם התומכים בפתרון חלוקת הארץ בינינו לבין הפלשתינאים, לא מרגישים צורך
בבדיקה מה העלו בידם פתרונות דומים בין כובשים ונכבשים, המופיעים בשפע
בהיסטוריה.
מאפיין שני: מחשבה סטטית המתעלמת מהאלמנטים הדינמיים של התהליכים. אגסי
מתעלם מהדינמיקה של הבעיה: מהתנועות המעגליות של כדור הארץ סביב מרכזי
הכובד של המערכות ארץ-ירח וארץ-שמש, ומהכוחות הצנטריפוגליים הנגרמים על
ידן.
כמוהו, המנצחים במלחמת העולם הראשונה שכחו את הדינמיקה של מאזני הכוחות
המשתנים בצורה מתמדת, ואת זמניותו של כל הסכם המבוסס עליהם, כאשר כפו את
הסכם ורסאי על גרמניה. הם לא הרגישו שמאזן הכוחות שנתן להם את הניצחון
במלחמה, כבר לא היה קיים בזמן חתימתו של ההסכם, עקב הבדלנות שהשתררה בארה"ב
והמהפכה המרקסיסטית ברוסיה.
כמוהם, התומכים בפתרונות חלוקת הארץ, אינם לוקחים בחשבון שכל חלוקה, הן
בהסכם והן חד-צדדית, מבטאת את מאזן הכוחות הרגעי, שיכול להחזיק מעמד רק כל
עוד המאזן בעינו.
מאפיין שלישי: הוספת הנחה מצמצמת את תחום הבעיה מבלי להכריז עליה במפורש.
דהיינו, אקסיומה סמויה שהינה מקור לטעויות נפוצות במחשבה ההגיונית, אפילו
בקרב טובי המתמטיקאים בכל הזמנים, כאשר מסקנותיהם לא נבחנו, או לא ניתנות
להיבחן, אמפירית. עלינו, אם כן, לסלוח לפילוסוף המדע אם הוא מניח, מבלי
לומר את זה במפורש, שהגורמים היחידים שיש לקחת בחשבון הם הירח והמים, תוך
התעלמות מהשמש ומכדור הארץ.
האם התומכים בפתרון חלוקת הארץ, תוך פירוז המדינה הפלשתינאית בדומה לפירוזה
של גרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה, לוקחים בחשבון את הגורמים האחרים
העלולים להשפיע במאזן הכוחות, הן בסביבתנו והן בגיאופוליטיקה האוניברסלית:
כגון האפשרות שסין תהפוך בזמן הלא רחוק למעצמה העולמית היחידה, ותשנה ללא
היכר את הסדר העולמי הקיים.
רק פתרון שוויוני, צודק, ולא תלוי במאזן הכוחות הרגעי, של אינטגרציה בין
שני העמים במערכת דמוקרטית שבה לא הרוב קובע, אלא, ההתחשבות בצרכיו של כל
צד, יביא אתו סיכוי סביר של יציבות בעולם המשתנה בהתמדה.
ראה:
מפת דרכים לפתרון ליברלי, צודק ויציב בין יהודים ופלשתינאים
כתיבת תגובה