מאת נח ניסני
במלוכה, באריסטוקרטיה ובמשטר רודני, כל עמדות הכוח הממשיות, דהיינו, כל
תפקידי הפיקוד בצבא, נמצאות בידי האצילות, או בידי נאמני המפלגה השולטת. כך
היה בישראל, בימי שלטונה של מפא"י ההיסטורית, ובין נאמני השלטון דאז, ראש
ממשלתנו הנוכחי. בתנאים אלה, יציבות המשטר מובטחת ע"י שיתוף אינטרסים של
השליט, או הקבוצה השולטת, עם בעלי הכוח הממשי. אך המצב השתנה והיום, השליט
כבר אינו יכול לסמוך, בכל מקרה, בתמיכה הבלתי מותנית, של בעלי הכוח הממשי.
מונטסקיי, מייסד מדע המדינה המודרני, קובע כי מקורות הכוח והיציבות
בדמוקרטיה הינם היושר וההגינות: הוסכם בין הצדדים, שהשלטון יימסר למנגן
סכסופון מארקנסו או לבוקר מטקסס, לפי תוצאות הבחירות, אפילו אם יש בהן
אלמנטים מפוקפקים, אז רק היושר וההגינות לקיים מה שנאמר, מביא את בעלי הכוח
הממשי, את מפקדי הצבא, שלכל אחד מהם אכפת מהמדינה יותר מחייו, וכל אחד מהם
"יודע" מה טוב ומה רע למדינה, לקבל עליהם את הסמכות של הנבחר. וזה על אף
היותו הנבחר אלמוני בלתי ידוע לרוב הציבור, ושיחזור לאלמוניותו בעוד 8 שנים
לכל היותר.
מונטסקיי הגיע למסקנתו זו לא בדרך דמיונו או הגיונו, כפי מרקס הגיע
לסוציאליזם "המדעי" שלו, אלא דרך עשרים שנות מחקר, בעזרת צוות גדול של
עוזרים, על עלייתם ונפילתם של מאות משטרים, לאורכה של ההיסטוריה. כנראה
ששרון לא קרא אותו, או מאמין ששום דבר לא השתנה מימי שלטונו של בן גוריון.
כך משתמע מהעובדה שהוא מרשה לעצמו להתחייב פומבית, ולחייב את כולם, לכבד את
תוצאות משאל מתפקדי הליכוד, ואחר כך להתכחש להתחייבותו; או כאשר עושה שימוש
מפוקפק בסמכותו לפטר שרים, כדי להשיג בדוחק רוב מלאכותי בממשלה, להחלטה
מרוקנת מתוכן בעד "ההתנתקות"; או כאשר מסבך את ישראל במשא ומתן עם ממשלת
ארה"ב, בידיעה שאין לו את הרוב בממשלה, הדרוש לו כדי לקיים את הבטחותיו
לבוש. וכל זה, אחרי שעל בחירתו כמועמד לראש ממשלה מטעם הליכוד, רובצת
העובדה המפוקפקת של כמאה אלף "מתפקדים" שנעלמו למחרת בחירתו.
הכרזתו של ראש הממשלה, שהוא ממשיך עם תוכניתו על אף התנגדותם של הרוב
בממשלתו, רוב חברי מרכז וחברי כנסת ממפלגתו, ותוך הפרת התחייבותו הפומבית
לכבד את החלטתם של מתפקדי הליכוד, וזה משום שהוא דואג למדינה, והוא "יודע"
מה טוב לה, מסוכנת מאוד לדמוקרטיה. היא נותנת לגיטימציה לכל אחד מאלה
שדואגים למדינה לא פחות ממנו, "יודעים" כמוהו מה טוב לה, ובכוחם לפעול
בהתאם, לעשות את זה.
ראה גם: דרכי תקווה
כתיבת תגובה