רשלנות פלילית שניה?
במאמר "להוציא את צה"ל מהוויכוח הפוליטי" שפורסם באתר זה באפריל 2005, בימי
ההתנתקות, כתבנו:
"פגיעה ברוח ההתנדבות וההקרבה של צעירינו.
אחד מנכסי צאן ברזל שלנו ובסיס לביטחוננו, הוא רוח ההתנדבות והנכונות
להקרבה של צעירינו בכל הנוגע לשרותם הצבאי ולהגנת המולדת. רוח זו אינה
מובטחת, אלא במידה והצבא ימשיך להיות ולהראות כצבא הגנה לישראל. צבא שמטרתו
מאחדת את כולנו. טועה ומסכן את עתידנו, כל מי שיחשוב שנכונותם הקדושה הזו
של צעירינו מובנת מאליה, ותמשיך להתקיים גם אם משתמשים בצבא כזרוע כוחני של
הממשלה לכל דבר, ובמיוחד למטרות שבמקום לאחד, מפלגות את העם.
חמור ביותר הוא המצב כאשר השלטונות רואים את עצמם זכאים להשתמש באהבת
המולדת ורוח ההקרבה של צעירינו, למטרות שפוגעות באמונתם ומצפונם של חלק
גדול מהם. ודווקא מאלה שהם היום מהטובים והמסורים בחיילינו."
מצער הוא, ש"נבואה" זו נפלה על אוזניהם הערלות של השליטים, שלא נרתעו
מלהפוך את צבא הגנה לישראל (צה"ל), ל"זרוע כוחני לממשלה" (זכ"ל), כאשר
הראשון מאחד את העם כולו, שמאלנים וימנים יחד, ברצונם לשרת בו ולהתנדב
לקצינות ולקבע, בזמן שהשני מפלג את העם, מוריד את המוטיבציה לשרת בו, ועל
אחת כמה וכמה, להתנדב לקצינות ולקבע, חלילה ידרשו לפעול נגד מצפונם. היום
שומעים את מפקדי הצבא מודאגים מממדי ההשתמטות מהשרות, ומירידה דרסטית
בנכונות להתנדב לקצינות ולקבע, והדורשים התערבותה של הכנסת בעניין. אף שלא
נאמר במפורש ההרגשה היא, לפי הטון של הדברים שנאמרו, שהכוונה היא להחמיר
בעונשים נגד המשתמטים מהשרות. זה רק יחמיר את המצב, ויגדיל את מספר הצעירים
שיעדיפו לעזוב את הארץ, כמו שקרה בארה"ב בימי מלחמת וייטנם. במקום החמרת
העונשים התערבותה של הכנסת חייבת להיות: קביעה בחוק יסוד האיסור להשתמש
בצה"ל למטרות המפלגות את העם, והפוגעות בכך בביטחון המדינה.
האם לא היה סביר, שמחשבה ודיון רציניים על ההחלטה להשתמש בצה"ל לפינוי
ישובים, כאשר היה ידוע מסקרי קהל, שרוב היהודים, דהיינו רוב המשרתים
בצה"ל, מתנגדים לפינוי, וההוראה לבצע אותה היה פוגע קשות ברצונם לשרת בצה"ל
ולהתנדב לקצינות ולקבע, יביא לחיפוס דרכים אחרות לבצע אותה?
האם לא היה סביר לקרוא לתומכי ההתנתקות, שראו בה הכרח להבטחת עתיד המדינה,
ולא רצו לפגוע בצה"ל כצבא של כל העם, להתנדב למשטרה למטרה זו?
הרמטכ"ל חלוץ היה ער לפגיעה בצה"ל, כצבא של העם כולו(1), שהייתה עלולה
לגרום הדרישה להשתתף בביצוע הפינוי(1). האם שיתף את הממשלה בדאגותיו, או
היה להוט מדי להיות רמטכ"ל כדי למלא את חובתו בעיניין זה?
האם לאור כל זה לא הייתה רשלנות פלילית, מצד הממשלה, ואולי גם מהרמטכ"ל,
בפגיעה בביטחון המדינה שנגרמה ע"י הפיכתו של צא"ל לזכ"ל?
ראה גם:
"מכות אם אתה חותר, מכות אם לא חותר"
הערה:
1) "הוא (הרמעכ"ל) מודאג מהתהליכים העוברים על החברה הישראלית ותוהה איך
הצבא ימשיך להיות של כולם כשהכל ייגמר" ("הארץ", ע' ב6, 5.08.05)
כתיבת תגובה