חזרתה של האינקוויזיציה
לא יאומן כיסופר, במאה ה21-, ההיסטוריון האנגלי דוד אירווינג, בן 77, נשפט
באוסטריה, שבאירופה, לשלוש שנות מאסר, בגלל סטייתו מהקונצנזוס בעבודתו
האקדמית בנושא השואה. יכול להיות שהוא טעה, ומאמר זה אינו עוסק בצדק או
טעות שבטענתו, אלא בהתערבותן של הסמכויות המחוקקת והשיפוטית בקביעת האמת
המדעית. דבר שבתמימותנו חשבנו שהיה שייך לימים האפלים של האנקוויזיציה.
עובדה היא שבכל המדעים, בלי יוצא מהכלל, הקונצנזוס משתנה, ולפעמים בתנודות
הלוך וחזור. מה שהיה מקובל שלשום נחשב לטעות אתמול, ועלול להתקבל מחדש
היום. כך קרה לדוגמא, עם התורה הגיאוצנטרית של תלמי (מאה 2), שהוחלפה
בהתלהבות מודרניסטית עם התורה ההליוצנטרית של קופרניקוס (1473-1543). ההבדל
בין שתי התורות אינו אלא, שתלמי תיאר את היקום בעזרת מערכת קואורדינטות
קשורה לכדור הארץ, בזמן שקופרניקוס השתמש במערכת קואורדינטות קשורה לשמש.
אך כאשר התקבלה בקונצנזוס המדעי תורת היחסות הכללית של אינשטיין, הגורסת את
האקוויוולנטיות של כל מערכות הקואורדינטות, שתי התורות נעשו עקרונית
אקוויוולנטיות, וההבדל העיקרי ביניהן הוא רק שתורת קופרניקוס נוחה יותר
לחישובים אסטרונומיים. (1)
אם בארזים נפלה שלהבת, ואפילו במתמטיקה, שקראו לה "מדע מדויק", הספיקה
גלויה אחת של הסטודנט ברטרנד רוסל, כדי למוטט את יסודותיה של תורת הקבוצות,
ואתם את תורת המספרים והאלגברה המבוססות עליה. כמו כן, שני צעירים, נ' י'
לובצבסקי (1793-1856) וח' בולשאי (1802-60), מוטטו את מלוכתה בת אלפיים של
הנדסת אויקלידס. בו בזמן שהמתמטיקאי הדגול ק' גאוס (1777-1855), פחד
להתמודד עם הקונצנזוס, עם "צעקות האווזים" כפי שהוא הגדיר אותו, ועבודתו
בנושא פורסמה רק אחרי מותו. מה שמראה את ההשפעה השלילית על התקדמות המדע של
כוח הקונצנזוס, אפילו כשהוא אינו נתמך בפחד האינקוויזיציה.
מה יעשו אזובי קיר, שכמו מדעת ההיסטוריה, הפחות מדויק ואובייקטיבי של
המדעים, והיותר מושפע ע"י האינטרסים, האידיאולוגיות והרגשות הלאומיים. אסור
לאפשר לקונצנזוס להגביל את החופש האקדמי בכל מדע, ובמיוחד בהיסטוריה של
מאורעות קרובים בזמן, כאשר הנפשות הפועלות עדיין בקרבנו. אסור במיוחד
שנחזור לימי האינקוויזיציה, כאשר מחוקקים הרשו לעצמם לקבוע את האמת המדעית,
והשופטים לשפוט ולהעניש הסוטים ממנה.
משפטו של אירווינג, הרשעתו, ודינו לשלוש שנות מאסר באוסטריה, מחזיר אותנו
לימים האפלים של משפטו של גלילאו (1564-1642), שהעז לתמוך פומבית בתורה
ההליוצנטרית של קופרניקוס. בזמן שהאחרון, ביתר זהירות, שיתף בדעותיו רק חוג
מצומצם של חבריו, שפירסמו אותן רק אחרי מותו. יש לציין ששופטי גלילאו היו
יותר ליברלים משופטי אירווינג, והסתפקו בחזרתו בו, מה שלא סיפק את
האינקוויזיטורים החדשים.
בנוסף כדאי לציין, שלפי "האנציקלופדיה לרצח-עם" של המכון "לשואה ורצח-עם
בירושלים" (1999), נרצחו במאה העשרים, ע"י שלטונותיהם הם, בחשבון
המינימליסטי, כ170- מיליון (2) בני אדם, והרוב המכריע מהם ע"י המשטרים
המרקסיסטיים שהשתלטו על מדינתם. נתונים אלה נתמכים ע"י כ100- היסטוריונים
מאוניברסיטאות שונות, כולל חוקרים מהמכון ויזנטל ומאוניברסיטאות ישראליות,
שמשתתפים באנציקלופדיה, והקדמות מויזנטל וארכיבישוף טוטו. נתונים אלה
דורשים רוויזיה עמוקה של ההיסטוריה של המאה 20 שבקונצנזוס, ושל
חלקם של עמים ואידיאולוגיות באחראיות על הפיכתה של המאה 20 למאה הנוראית
בהיסטוריה של האנושות. (3)
הערות:
1) כותב שורות אלה ואלחנן ליבוביץ הוכיחו את קיומן, במסגרתה של תורת היחסות
הכללית, של מערכות קואורדינטות בעלות התכונות הפיסיקליות של המערכות
האינרציאליות של הפיסיקה ניוטוניינית ותורת היחסות הפרטית. דהיינו,
שבמערכות אלה האנרגיה-מומנטום משתמר גלובלי, ולא רק במערכת הגיאודזית
המקומית, כפי שגרס אינשטיין. גילוי זה החזיר את עליונותה הפיסיקלית לתורתו
של קופרניקוס, בהיותה מערכת הקואורדיטות ההליוצנטרית קירוב טוב למערכת
אינרציאלית.
למעוניינים בנושא: Relativity General in Frames Like-Inertial
2) באימייל שקיבלתי מפרופ' רומל (Rummel Rudy) מאוניברסיטת הוואי, מומחה
עולמי בנושא, ומחבר של הערך "kills Power" באנציקלופדיה הנ"ל, הוא מסביר
שלא לקח בחשבון את 40/27 מיליונים מאזרחיו שרצח מאו ברעב, כיון שלא היה
בטוח שנעשה בכוונה. מחקרם של הזוג Halliday and Chang שכנע אותו שיש
להוסיפם, מה שמעלה את סה"כ של הנרצחים לפי החשבון המינימליסטי מ170- ל197-
מיליונים, ומגדיל את חלקם של המשטרים המרקסיסטים, מ110- ל137- מיליונים.
3) ניסיון להשיב לשאלה: למה ההכחשה שבשתיקה, של רוצחים ונרצחים גם יחד, על
רצח-עם של מאות מיליונים, תוך התרכזות אוניברסלית בשואה של עמנו, נימצא
במאמר: "יום השואה העולמי" או "יום השואה העולמית".
כמו כן, ניסיון לבודד את האלמנטים הפסיכו-פילוסופים המאפיינים את התנועות
המהפכניות הרצחניות נמצא במאמר: "שלושת ההבדלים שברקע הפסיכו-פילוסופי"
כתיבת תגובה